הנה כמה משחקים שלא צריך בשבילם שום עזרים, משחקים שאני שולפת מהמגירות שבראש, וכל מה שצריך זה חבורה קטנה, או צמד.
ומשום מה נזכרתי בתקופה שהייתי אמא מניקה. ההנקה נתנה לי תחושת ביטחון לצאת מהבית, להסתובב בכל מקום בידיעה שאת כל מה שאני צריכה יש עלי.
זה סוג הביטחון שנותנים לי המשחקים האלה – פשוט לשלוף אותם כשצריך…

המשחקים שאמליץ עליהם כאן מתאימים ברובם גם לילדים צעירים מאד, החל מגיל 4-5, אמנם לפעמים צריך קצת התאמות, אבל הם באמת נהדרים כמעט בכל מצב, ולפעמים אפילו מצילים את המצב.

1. שם גרוע

המשחק הוא למצוא שם גרוע ל…משהו! כל דבר!
מהלך המשחק פשוט – כל אחד בתורו אומר למה מחפשים שם גרוע, ואז חושבים על רעיונות ביחד. אפשר להתפרץ כשיש רעיון, אפשר גם לפי התור אם זה יותר מתאים.
מה נחשב שם גרוע (או-איך מודדים הצלחה במשחק הזה)?
ובכן, כל מה שמצחיק זה טוב, ובעצם אין תשובה נכונה. כי מה שגרוע בעיני אחד יכול להיות מעולה בעיניי האחרת. אבל בכל מקרה, לדעתי מדד טוב הוא: האם הייתי קונה במקום עם שם כזה? האם הייתי מוכנה לאכול במסעדה הזאת? או בגלידריה הזאת? האם הייתי מלטפת את החיה הזאת?
בקיצור, הבנתם. אבל זה באמת לא כזה חשוב. היצירתיות וההומור זה מה שחשוב.

דוגמאות:
שם גרוע לגלידריה: הגביע המטפטף. בקרוב הפתיחה! אייקון באדיבות Flaticon
שם גרוע למשתלה: השרך הנמרח
שם גרוע למפעל מזרונים: ריח של ספוג
שם גרוע למועצה אזורית: מרבץ עקרבים
שם גרוע למשקה בריאות: רוק ירוק
שם גרוע ללהקת רוק: …אולי אין שם גרוע ללהקת רוק? אשמח לשמוע למי יש רעיון.

2. רביעיות וירטואליות

זה בדיוק מה שזה נשמע – משחקים רביעיות מהדמיון.
החוקים זהים למשחק רביעיות רגיל עם קלפים:
כל אחד בתורו/ה שואל מישהו על רביעיה מסויימת ועל קלף מסויים בתוכה, לדוגמה: יש לך מאכלים שסבא היה מכין? יש לך תפוח אפוי?
זו יכולה להיות רביעייה שהרגע המצאתי, וזו יכולה להיות רביעייה שכבר שאלו עליה במשחק והחלטתי שיש גם לי (או שאלו אותי קודם ואמרתי שיש…)
אם שאלתי, כמובן שזה אומר שיש בידי לפחות קלף אחד ברביעייה זו. ואני יכולה להמציא פריטים ברביעייה תוך כדי משחק, אלא אם כבר שאלו וכבר "יש במשחק" 4 קלפים מהרביעייה הזו. צריך לעקוב.

המשחק דורש לזכור מה כבר שאלו ואילו רביעיות יש, ובעיקר לנסות לזכור מה יש אצלי ביד.
משחק לצעירים יכול לכלול רק כמה רביעיות ספורות, נניח 4 רביעיות, ובעיקר להצחיק את עצמנו ולא להיות קשוחים אם לא זוכרים מה כבר היה… משחק למתקדמים ובוגרים יותר, יכול להיות משחק שלם לגמרי לפי הספר, וצריך לזכור מה כבר היה ומה יש לי ולאחרים ביד. ועדיין נצחיק את עצמנו. ונתווכח על החוקים כמו שעושים במשחק רביעיות.

שיחקתי במשחק הזה לא מעט פעמים, ולרוב הוא נגמר פתאום באמצע כשזה נהיה מסובך מדי. בכל מקרה זה ממש כייף, גם אם מתייאשים לפני שיש ניצחון ברור.

3. הנה הגה

במשחק הזה המילים נאמרות בסבב, כאשר בתורי אני צריכה למצוא מילה – שהאות הראשונה שלה זהה לאות האחרונה של המילה שאמרו לפני.
דוגמא:
אבטיח – חץ – צהוב – בולים – מנגו – ורד – דבורה – המשך – כתום – מעגל – וכו'…

למתקדמים נחמד לשחק את המשחק הזה לפי נושאים, למשל אוכל, חיות, שמות (יכול להיות שם ושם משפחה), משפטים משירים ועוד ועוד…

*כדי לשחק צריך להכיר את האותיות, לצעירים זה יכול להיות קשה, אז אפשרות אחת היא לעזור קצת, לעשות לפי הברות ולא לפי אות, או פשוט מי שלא מכיר אותיות יכול להמציא מילה לפי הנושא, בלי הכרח שהאות תהיה מתאימה.
אפשרות נוספת, היא לשלב את המשחק הזה עם המשחק "מה אני רואה" – במשחק הזה אומרים בסבב משהו שאני רואה ממש עכשיו, משחק נסיעה מגניב לקטנטנים. אז הצעירים מאד שמשחקים ולא מכירים אותיות, יכולים להגיד מה אני רואה.

4. מילה שיר

בוחרים מילה, וצריך למצוא שירים שיש בהם את המילה הזאת – ולהתחיל לשיר אותם, לפחות חלק מהשיר.
המשחק יכול להיות תחרותי או שיתופי, לפי האווירה הרצויה.
לרוב הכי כייף זה שכל משתתף או משתתפת בתורם בוחרים מילה, והאחרים ביחד מנסים למצוא כמה שיותר שירים. עד שלא מצליחים יותר, ועוברים למילה הבאה.
המשחק הזה יכול גם להיות תחרות בין שתי קבוצות, כל קבוצה בתורה מוצאת שיר אחד, מעבירים לסירוגין עד שקבוצה אחת לא מוצאת יותר ומפסידה.
אין סוף לתחרויות שאפשר להמציא, אבל זה העיקרון.
משחק נסיעה מעולה! מתאים לכל הגילאים.

5. החיה שלי

משחק ניחושים מיוחד.
אני בוחרת חיה ביני לבין עצמי ולא מגלה.
האחרים מתחילים לנחש – על ידי שמות של חיות. ואני צריכה להגיב לכל ניחוש עם תשובה שיש בה גם רמז שיכוון אל החיה שלי.
דוגמה: נגיד שבחרתי פיל.

ניחוש: עכבר
רמז: החיה שלי הרבה יותר גדולה מעכבר

ניחוש: זברה
רמז: החיה שלי יש לה צבע אחיד ולא פסים או דוגמה אחרת

ניחוש: לוויתן
רמז: החיה שלי לא חיה במים

ניחוש: אריה
רמז: החיה שלי לא טורפת

ניחוש: פיל!

כמובן זה יכול לקחת הרבה יותר זמן, וככל שהרמזים יותר טובים זה יותר מהיר.
לצעירים קשה לתת תשובה עם רמזים, במובן הזה המשחק הוא קצת חינוכי, אפשר לעזור ולהדגים.

6. פעם היה פיל (למזלו, לרוע מזלו)

במשחק הזה ממציאים סיפור משותף בהמשכים, העקרון היחיד במשחק הולך ככה:
מתחילים ב"פעם היה פיל" (או נמלה, או גמד, לא משנה).
הראשון בסבב פותח במילה "למזלו", ומתחיל לספר.
הבא אחריו פותח במילים "לרוע מזלו", וממשיך את הסיפור.
וכך הלאה, לסירוגין – למזלו, לרוע מזלו.

הסיפורים יוצאים מצחיקים והתהפוכות בעלילה מאפשרות הרבה יצירתיות וסקרנות.
באמת שזה יחסית משחק שמחזיק הרבה זמן.

אשמח לשמוע חוויות מנסיעות ארוכות ורעיונות לעוד משחקים.
שיהיה זמן טוב ביחד, עם הרבה צחוק וזכרונות יפים.