ברוכות הבאות, ברוכים הבאים ל - Fantastic Mind

מה אפשר למצוא כאן?
משחקים, הדפסים לעיצוב הבית והחדר, מוצרי נייר וערכות יצירה.
מוצרים שאני מאיירת ומעצבת באהבה. ההיצע ילך ויגדל אז בואו לבקר עוד.

מקווה לחלוק את החוויה שזכורה לי טוב כל כך –  לשחק ביחד כמו פעם, להתרגש ולהתפעל מגילויים והמצאות.
מקווה לעשות מקום לעולם של חפצים יפים ומרגשים, שרק רוצים לשמור אותם וללטף אותם. כזאת ילדה הייתי ואפשר לומר שגם נשארתי. 

החזון שלי הוא לפתח ולעצב מוצרים מתוך שילוב וערבוב של הלב, המוח ועבודת הידיים.
לבחור מהלב ולהתרגש. ללמוד, להביא תוכן מעניין וערכי, מחדש, ולפעמים ביקורתי. 
ליצור, לחקור, להתנסות. לשלב מגע יד וחומרים מעניינים.

המוצרים מיוצרים תוך חשיבה על שיקולים סביבתיים – בחירה מדוקדקת של חומרי גלם עם תקן מתאים, חומרים שאינם מזיקים לבריאות ולסביבה, ובשאיפה להקטין את טביעת הרגל האקולוגית. 

מי אני?
אני טלי איזנר פרידמן, מעצבת גרפית ומאיירת עצמאית מזה כ-15 שנים. 
אני עוסקת בעיצוב גרפי לדפוס ולאינטרנט. מתמחה בעבודה עם ארגוני חברה, חינוך ותרבות. עובדת כמעצבת גם עם עסקים קטנים (ולפעמים גם שכנים).
ומעכשיו גם אמא של המותג Fantastic Mind בתקווה שיצמח ויגדל ויהיה מאושר.

באתר שלי אפשר לראות תיק עבודות ולקרוא עוד על מה שאני עושה. יש באתר גם בלוג על עיצוב ושינוי חברתי, אינפוגרפיקה, אינפו-אקטיביזם ועוד.
השראה, צבעים, רעיונות, עוד מהעולם שבתוך הראש שלי – בפינטרסט.

* צילם את הילדים והילדות באתר – ניל מרסר
* צילמה אותי – רונית לובצקי

נעים להכיר

וזה הצוות שלי

סבתא

סבתא שלי בחיים לא היתה מסכימה שאפרסם כאן את התמונה שלה, וסבתא השניה שלי בימי חייה לא ידעה בכלל שיהיה אינטרנט, והיא היתה ממילא אישה כל כך צנועה, שזה לא נראה לי מתאים. בכל זאת – שתי הנשים האלה הן השראה בשבילי לחיים מלאי יצירה ואומץ. וחוץ מזה אצל הסבים והסבתות שלי תמיד הייתי הכי מיוחדת ונהדרת ואהובה, תמיד למדתי והתלהבתי, תמיד רציתי והתפעלתי. אני זוכרת בזכותם/ן לא לוותר על עצמי.

הפחדנית

להשאיר הכל בקטן. לא לספר. לפעול בחשאיות. כי אם לא יצליח לי? לא לתת מקום לדברים לגדול, ללכת במעגלים קטנים. להחליט ואז לדחות. לחשוש אפילו משיחת טלפון אחת ולחכות שנים. שנים.
זה התפקיד שלה ועלי להודות שהיא עוד יושבת אצלי במשרד.

המהממת בארון

ילדה אחת לימדה אותי איך להתלבש בלי להסתכל במראה: את בוחרת את השמלה שאת הכי אוהבת, את הטייץ שאת הכי אוהבת, את העליונית שאת הכי אוהבת ולובשת אותם ביחד. זה נראה מהמם כי “הכל פשוט יפה לי”. יש לי בארון את המהממת כל יום ומותר לי ללבוש אותה.

המשוררת

מבוגרת או ילדה, הכתיבה תמיד ועדיין מביאה רטט של התרגשות, חשיפה, התפעלות ושמחה. של קשר ישיר למעיין היצירה.
המשוררת מזכירה לי שמותר לי עוד לחלום, וכמו ילדה עוד להשאיר שבילים פתוחים ורצונות חזקים. להעז ולקחת כל הזדמנות, לאהוב את הכתיבה ולא להתנכר לה, כי היא מי שאני.

המעסה

הוא עומד מאחורי מעסה את כתפי ואומר לי שאני טובה, מעניינת ואהובה.

עוד משהו ממני

מבקר/ת יקר/ה שמצאת את הדף הזה וגללת עד לכאן,

אני כותבת כאן עוד כמה דברים על עצמי, על מה שאני חולמת ומאיפה שכל הדברים מגיעים וגם ימשיכו להגיע. שלא יהיו הפתעות. כלומר שיהיו, אבל שלא יצא שלא אמרתי. 

החלומות (בהקיץ) שלי מלאים בצמחים וסלים ובדים וצבעים, הרבה יופי וחוכמת הידיים. מעיין לא נגמר של מילים ורעיונות ודימויים. לכתוב וליצור לצייר ולגזור וללמוד ולחיות ליד המעיין. מה עוצר בעדי? שאלה מצויינת. אבל החלטתי לעסוק בה קצת פחות וללכת לשם בכל זאת. 

ברגע של חוסר ביטחון שאלתי את עצמי – מי בכלל ירצה להחזיק את זה? מי בכלל ירצה לשחק בזה? 

התשובה שקפצה לי לראש קצת הפתיעה אותי: הילדה שהייתי היתה רוצה לשחק בזה שעות. היתה אוהבת ללטף כל פינה והיתה מעבירה את הזמן עם החפצים האלה. אני מכירה אותה ואני יודעת מה היא תיקח ליד ולא תרצה לעזוב, ולא תשים לב שהזמן עובר.

אני זוכרת את ההרגשה שמשהו קורה בתוך הראש שלי, אבל לא הבנתי עד הסוף את התופעה, וכמה זה היה מסובך להסביר את עצמי. עד שנולדו לי ילד וילדה, ושמתי לב שהם משדרים כל הזמן… מהיום שלומדים לדבר השידורים מתחילים ולא מפסיקים. אני מקשיבה. אני שמה לב למחשבות רעיונות שירים תגליות פחדים תקוות אכזבות המצאות רגשות סיפורים דמיונות וכל העולם הזה מכה בי וחוזר אלי, ואני שמחה פשוט לפתוח מחדש את השידורים של רדיו התודעה הפנטסטית שלי, בחסות שהספיק לי כבר לחכות.
האזנה נעימה.